ישנם סוגים ים של מערכי רוחות בכל העולם. מערכות או, שנעשו עבור החברה אבל לפעמים המערכות האלה מכניעות את בני האדם, תפיסת המסורת נופלת על החשיבה וההבנה שלהם, ואם מישהו מסיר את המסך והעביר את האמת לאנשים, אז יש אנשים שמדכאים את ה"חשיבה הטרנספורמטיבית" הזו. מערכת אחת כזו "מערכת הנדוניה".
לאחר הנישואין, המתנות, כלי הבית, הרופי והקישוטים וכל סוג של מיטלטלין ומקרקעין שהביאה עמה הכלה נקראים נדוניה. מערכת הנדוניה התחילה בתור ברכות כדי לתת התחלה לבית חדש של בת לאחר הנישואין. אבל בגלל הזמן, כמה נטיות חמדניות אנשים שינו את המשמעות של המערכת הזו. כעת "מערכת הנדוניה" הפכה לחלק חשוב מאוד בנישואים. מערכת הנדוניה לא שוררת רק בהודו אלא גם באירופה, אפריקה, סין, יוון, יפן ועוד מדינות אחרות. במדינות שונות, הסוג והמטרה של הנדוניה נותרו שונים מאוד, אך כעת מדינות רבות הפסיקו את תפוצתו של נוהג זה, אך נוהג זה בהודו עדיין היה צורה אדירה. אנשים רבים מעמידים פנים שהם לא לוקחים נדוניה, בהתחלה האנשים בצד החתן אומרים ש"אנחנו צריכים רק את הבת שלך" ואז יש דיאלוגים מאוחרים יותר "צריכה להיות לפחות שרשרת זהב אחת, טבעת ו-51 אלף מזומן בסוג של טקס לפני הנישואין, אחרת מה יהיה הכבוד שלנו אצל הקרובים?" לאחר מכן, לפני הנישואין "הבת צריכה לקבל איתה את הקישוטים שלה, ואז כל מה שתרצה, תן לה, תדאג למעמד ולחברה.
התירוץ הוא לשמור על כבוד ובחברה ופירושו שהפתרון הוא עצמו. אם הילד הוא רופא או מהנדס אז הדרישה לנדוניה עולה עוד יותר כי הילד משכיל מאוד. חוקים רבים נעשו כדי למגר את מערכת הנדוניה ועם הזמן החוק נעשה נוקשה יותר. אבל עדיין, בנות לא יכלו לברוח. הממשלה הציגה זו במטרה להגביר את חדירת הביטוח בהודו. נכון למאי, רק מאוכלוסיית הודו יש כל סוג של ביטוח. זמין לאנשים בגילאי עד עם חשבון בנק במסגרת, כיסוי חיים של רופי זמין בפרמיה של 330 רופי לשנה לחבר וניתן לחידוש כל שנה. סכום פרמיה זה רופי ללא תשלום ויחויב אוטומטית מהחשבון. במקרה של חשבון משותף, כל בעלי החשבון צריכים לשלם את הפרמיה בשיעור של רופי לאדם. בשל עלות פרמיה נמוכה וכיסוי ביטוח גבוה נרשמו מיליון אנשים לתכנית זו עד במאי. זו עומדת בפני ביקורת מכיוון שהבנקים התלוננו כי ההכנסות שיתקבלו יהיו נמוכות מאוד ואפילו לא לכיסוי עלות השירות. חברות הביטוח עומדות בפני אתגר תלול מתוכנית זו להתאים את המדינה בקצה התחתון של עסקי כיסוי החיים.
מלבד כל הביקורת, הוא צעד מתקדם לקראת הכללת האוכלוסייה העצומה של הודו תחת כיסוי הביטי. זה אמור להועיל באופן מובהק לכל אזרחי המדינה. זה ברכה לצוות מיליוני אנשים שאין להם כמעט כיסוי חיים. או חפצי ערך על ידי בעלים וקרוביהם, עלולות להיות 3 שנות מאסר וקנס. בין אם זה הורה או אח, כולם חושבים שאחותם-בתם תמיד מאושרת ובטוחה, אבל האם הבת או האחות של מישהו אחר לא צריכות להיות עם העונג והביטחון הזה? למסור בעצמנו את הבת לאנשים תאבי נדוניה כאלה זה כמו שדחפנו את בנותינו בבארות המצוקה והצער. כולנו צריכים להתנגד למערכת הזאת ביחד. נדוניה לא תיתן ולא תיקח.