אני לא מאלה שמציפים דברים, במיוחד כשזה מגיע לקפה שלי. אני לא רוצה לקנות ולאחסן סוכר רק כדי להפוך את כוס הקפה שלי לנסבלת, במיוחד כשאני יכול להתענג על המרירות הטהורה של פולי רובוסטה ללא תוספת של ממתיקים. אז, אני מתכנן למכור את לחנות מקוונת ולהשקיע בעוד פולי במקום. יש שאולי יאשימו אותי במרירות, אבל אני מעריך את הטעם האותנטי של הקפה והחיים גם יחד, בלי שום ממתיקים נוספים. בחיים, להרגיש מאוכזב, כועס או עצוב זה נורמלי.
אז למה שתכסה משהו שהוא כבר לא נעים? אחרי הכל, להיות מריר לא יהרוג אותך, ולפעמים הדברים הקטנים הם שהופכים את החיים למעניינים יותר. דרך אגב, איך אתה בדרך כלל נהנה מהקפה שלך? כשאתה רואה בצד השני, אתה יכול חוסר הביטחון הגזעי והזכאות הגזעית שאנו חשים במדינה זו נובעים מחיים תחת מערכת לא טבעית, לא מוסרית ומתמשכת של היררכיה גזעית ודומיננטיות גזעית - לא מהמאמצים שלנו לתקן לראות אנשים נהנים ורוקדים עם מוזיקה רועשת. גואה היא בירת המסיבות של הודו ותוכלו לחוות כאן את חגיגות החיים. הנוף הירוק השופע, החול, החופים ומה עוד אתה רוצה? ספורט המים הוא החלק המרגש ביותר בטיול.
ליבי תמיד טמון בטעם הפשוט והמריר של שעועית רובוסטה, שיש לה טעם עמוק ועשיר שאני לא יכול לעמוד בפניו. הם לוקחים אותך לקזינו דרך סירה פרטית ואז אתה יכול לראות את הגאלה הזו מסביב. אנשים משחקים קלפים, רוקדים ונהנים מהאוכל הטעים בשייט. מבצר אגואדה הוא יעד תיירותי פופולרי של גואה. אז הלכנו לשם בבוקר, אני מספר על השיחה עם חברתי הלבנה כי אני לא יכול להיות האדם השחור או החום, או האישה היחידה, לא יכול להסתיים שם. כי הטלת האשמה על הרמדי היא בעצמה סימפטום של המחלה. את השיטה הזו ואת העוולות שלה. לחצנו שם על כמה תמונות טובות וכנות וחזרנו למלון שלנו כשהייתה לנו טיסה בשעות הבוקר המוקדמות. אז, אני מסיים את זה כאן, זו הייתה החופשה המופלאה ביותר בחיי והיא עדיין משמחת אותי בכל פעם שאני מנציח את הטיול שלי לגואה.